<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרנ"ג</h1>
<h2>דף פג:</h2>
ארבע מדות במוכרין וכו'. מה שפיר' רבינו שמואל מוקי לה כשנתאנה מוכר ולוקח בשתות שאינו שוה כמו (שמתאנה) [שהתאנה] או שוה יותר אינו נר' בעיני המורה דאי בנתאנה מיירי שאינו שוה הוה ליה למיתני מכר לו שוה שש בחמש או שוה חמש בשש. ועוד דמתני' פליגא אדרבא דאמר שתות קנה ומחזיר אונאה והכא קתני דיחזור (המאנה) [המתאנה] ואי ביותר משתות מיירי אם כן תרוייהו יכולין לחזור אליבא דרבא. ומה שפירש רבינו ש' כמו כן דרב חסדא פליג אדרבא אין נר' לר' דמוקמינ' מתני' דלא כרבא. דהא תנא כוותיה [ב]בבא מציעא ברייתא לא שמיע ליה דאי שמיעא ליה הוה ליה למימר דפליג אמתני'. וכן נר' לי לפרש מכר לו חיטין יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו ובשוה דומיא דסיפא חומץ ונמצא יין יין ונמצא חומץ דשוה הוא. אלא דהתם היינו טעמא דאיכא דניחא ליה בהאי אבל הכא כולי עלמא ניחא ליה ביפות יותר מרעות לפיכך לוקח יכול לחזור בו דלא נתקיים התנאי. רעות ונמצאו יפות אינן אלו שמכר לו ויכול מוכר לחזור בו דרעות התנה עמו. אבל היכא דמכר לו שוה חמש בשש או שש בחמש שניהן אין יכולין לחזור בהן וקנה ומחזיר האונאה כרבא. ומילתיה דרב חסדא הכי מיפרשא אמר רב חסדא מכר לו שוה חמש בשש והוקרו ועמדו על שמונה דהוי ביטול מקח מי נתאנה לוקח מי שאל אונאתו לוקח דמוכר יחזיר לו וכדרבא אונאה שתות דמתחילה נתאנה לוקח ומאחר דבידו כח (להדיר) [להחזיר] לו אונאה ועתה הוקר והדר עד כדי ביטול מקח יכול לחזור בו אם ירצה במעותיו לתתם לאחר שפעמים שאדם נותן דבר יקר בפחות מדמיו שיש ליטפל שמונה לדברים אחרים שרוצה לזויג. והכי נר' לפרש דאמאי נקט שמונה אלא עד עתה הוי אונאה והדר הוי ביטול מקח. וכן מכר לו שש בחמש. ותנא תונא. כל היכא דאמרי' ותנא תונא לאו שפיר מיפרשא שנית ממתני' יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר ואע"ג דמצי אמר ליה אי לאו דאטעיתא מי מצית הדרת בך השתא הדרת (בי) [בך] דמי שנתאנה יכול לחזור בו ולא שכנגדו. וכן סיפא. אי ממתני' הוה אמינא רב חסדא תרוייהו מצו הדרי בהו. אלמא סבירא ליה לבעל התלמוד דהלכת' (אליבא) [אליביה] סלקא שתות קנה ומחזיר אונאה יותר משתות בטל מקח ויכולין שניהן לחזור. ומתני' היינו טעמא משום רע רע יאמר הקונה וכו' דאי אתי מוכר לחזור משום דלאו איתנהו דאתני בהדייהו דיפות (התנאה) [התנה] ונמצאו רעות דמצי אמר ליה ללוקח תנאי קיים דרעות אתה קורא יפות דטוב טוב יאמ' המוכר. ובסיפא מצי למימר ליה רע רע יאמר הקונה כו'. כן נר' בעיני לפרש.
